נימני נ' חלף חיפה בע"מ

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית על סך של 20,727 ₪ לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מאספקת מנועים לא מתאימים או לא תקינים למכוניתו על ידי הנתבעת.

2.אין מחלוקת כי ביום 18.5.10 רכש התובע מן הנתבעת מנוע בעלות של 4,300 ₪ ושילם את תמורת המנוע במלואה. מכוניתו של התובע הינה מסוג רנו מגאן. התובע רכש מן הנתבעת מנוע לרכב מדגם F80. אין מחלוקת כי התובע רכש מן הנתבעת מנוע בלבד ללא שירותי התקנה.

לטענת התובע, רכש חלקים לצורך התקנת המנוע בעלות של 720 ₪ והתקין את המנוע במוסך בנימין בחצור הגלילית בעלות של 1,500 ₪. לאחר הרכבת המנוע במוסך, נימסר לו על ידי המכונאי כי מדובר במנוע המיועד לרכב מסוג רנו אקספרס. אז פנה לנתבעת להחלפת המנוע.

לטענת הנתבעת באמצעות מנהלה מר עבדי יצחק התובע ביקש לרכוש מנוע זול למכוניתו. הוצע לו לרכוש מנוע אשר פורק מרכב "רנו אקספרס דיזל משומש. המדובר במנוע מסוג F80Q אשר ניתן להרכבה בדגמי רנו שונים ביניהם רנו מגאן של התובע כאשר יש להעביר מן המנוע המקורי למנוע החליפי אביזרים שונים על מנת להתאים הרכבתו.

3.התובע פנה לנתבעת כי המנוע אינו לשביעות רצונו. אין מחלקות כי הצדדים הסכימו כי המנוע יוחלף במנוע אחר בתמורה לתוספת תשלום של 500 ₪. התובע טוען כי נאלץ להסכים לכך בלית ברירה מאחר והוא ביקש מנוע של רכב רנו ואילו הנתבעת סיפקה לו מנוע של רכב אקספרס. הנתבעת טוענת כי הדבר היה בהסכמה וכי הוא נובע ממחלוקת בין התובע לבין המכונאי שדרש תוספת על התאמת המנוע למכוניתו של התובע. אולם, מאחר ומדובר בעדות שמועה לא אוכל לסמוך דבר על טענה זו.

החלפת מנוע זו בוצעה ביום 6.6.10, על פי חשבונית הנתבעת. יש לציין כי גרסתו של התובע נעדרת מועדים.

4.בין אם החלפת המנוע במנוע חדש תמורת תוספת תשלום נבעה מסיבה זו או מסיבה אחרת, בכל מקרה מוסכם כי במעמד ביצוע ההחלפה ותוספת התשלום כבר ידע התובע כי מדובר במנוע המחייב התאמות והדברים נעשו בהסכמה. הנתבעת טוענת באמצעות מר עבדי כי תוספת התשלום נדרשה מאחר וסיפקה לתבוע מנוע של רכב מתקדם יותר גם הוא מנוע מסוג F80Q אשר דורש פחות התאמות.

טענת התובע כי ההסכמה להחלפה הייתה מבחינתו בלית ברירה אינה יכולה לעלות כדי טענת אילוץ או כל טענה אחרת המובילה לידי ביטול העסקה שכן לא נטען ולא כל שכן לא הוכח לפני כי לא ניתן לרכוש מנוע במקום אחר.

מכאן כי באשר למנוע הראשון איני רואה עילת תביעה, הצדדים הגיעו לידי הסכמה.

5.התובע טוען כי גם המנוע השני לא התאים. לטענתו של התובע המנוע הורכב במוסך בכפר סאלד ובוצעה על ידי המכונאי נסיעת מבחן. המכונאי הודיע לתובע כי "תעלה לאוטו ותראה שהואטו לא לוקח הילוך ראשון." (פרוטוקול עמ' 4 ש' 17-18). עוד הוא מצין כי המכונאי ביצע בדיקת קומפרסיה אשר הצביעה על חולשה. לעניין זה יש לציין כי לא צורפה כל תוצאה של בדיקת קומפרסיה ולא הובא לעדות המכונאי האמור. כמו כן אין כל תיעוד של תשלום כלשהוא למוסך או כל רישום של מוסך כלשהוא אליו פנה התובע על פי עדותו.

הנתבעת טוענת כי לא הייתה כל בעיה במנוע.

6.באמור אין כל עדות כי אכן המכונית "לא סחבה הילוך ראשון". יתרה מכך חיובי כרטיס האשראי שהציג התובע, על מנת להראות את הוצאותיו בגין חלקים מלמדת על צריכת דלק. הוא נשאל על כך והשיב-

"ש.עברת עם הרכב בצומת קדרים ומילאת דלק?

ת.לגבי צומת קדרים, הייתי נוסע כל יום בשבת לאשתי שהיית(ה) חברה שלי. הייתי עוצר ומתדלק.

ש.עם הרכב הזה?

ת.כן. עם הרכב הזה. "

7.כלומר הרכב נסע. אין בפני כל ראיה בדבר איכות הנסיעה וכן בדבר המרחקים שנסע ותקופת הזמן על מנת לקבוע האם עדין קיימת אחריות על המנוע.

8.לאור כל האמור לעיל הנני מורה על דחיית התביעה מאחר ולא הוכחה במידה הנדרשת.

במצב דברים זה איני מוצאת לנכון ליתן צו להוצאות.